שלום ונעים שמי דוד הדר , אב לשניים, אור ובן , חי בעין הוד באושר עם זוגתי טליה .סביר להניח שזה לא באקראי שהתישבתי בישוב היצירתי הזה .
מאז שאני זוכר את עצמי הייתי קשור לאמנות ויצירה אם כשחקן בתיאטרון ואם כנגן כלי הקשה. אל העץ התוודעתי רק בשנת 2014 כאשר התבקשתי לגזום עצים להסקה בחצר של השכנים.
כשסיימתי הגיע טרקטור לנקות שאריות, הוציא את הגזע שנותר עם שורשיו והסלע דבוק אליו, והשליך אותו לצד הכביש
מרגע זה הטירוף התחיל. בהתחלה לאט לאט – רק כשבני היה בא לבקר, הוצאתי את הפטישון וביחד עבדנו על ניקוי הסלע מתוך השורש.
לאחר שלב הניקוי (להזכירכם בן 55 ללא עבר של עבודה עם עץ) פניתי למר רוני בן צבי זכ"ל שכיהן כראש ועד פיסול בכפר האומנים שלנו וביקשתי אישור להעמיד פסל ליד הבית על הרחוב הראשי.
כנראה שהוא ראה בי מה שאני עדיין לא ראיתי בעצמי ,.
קיבלתי אישור, העמדתי את הגזע הפוך על מוט, ועם סט מפסלות בעשרה שקלים (שהתעקם כל הזמן) ודיסק עבדתי ללא הפסקה.
מאז לא הפסקתי ליצור. הכלים השתכללו והמוזה הביאה אותי ליצור ולפסל בעץ ,בין אם אמנות לבית ואם אמנות סביביתית. ללא כיוון יחודי עדיין אבל מתקדם לומד ומשתכלל מפסל לפסל
ועדיין בכל פעם שאני מתחיל פסל אני אומר לעצמי תנסה משהו חדש מקסימום זה יחמם את הבית בתור עצי הסקה ..
אם יש מסר כללי אז נדמה שהוא – עד שלא ניסית אתה לא יודע מה אתה מסוגל.
או אתה יכול יותר ממה שנדמה לך.